רש"י על סנהדרין מ״ז ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין מ״ז ב:ז׳
7 קִבְרֵיהּ דְּרַב הֲווֹ שָׁקְלִי מִינֵּיהּ עַפְרָא לְאִישָּׁתָא בַּת יוֹמָא. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל. אֲמַר לְהוּ: יָאוּת עָבְדִין, קַרְקַע עוֹלָם הוּא, וְקַרְקַע עוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, דִּכְתִיב: ״וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם״, מַקִּישׁ קֶבֶר בְּנֵי הָעָם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
פירוש רש"י על סנהדרין מ״ז ב:ז׳
7 לאישתא בת יומא - ביום ראשון שלה והן מתרפאין באותו עפר:
8 אמרו ליה לשמואל - משום דמת וכל הנך הנקבר בו איסורי הנאה נינהו דגמר שם שם מעגלה ערופה כדלקמן:
9 יאות עבדין - כדמפרש לקמן שהקרקע אינו נאסר: